סיירוקס ישראל בע"מ ואח' נ' חב' אג'נט אינטראקטיב נטוורק בע"מ - פסקדין

פסק דין

השאלה בקליפת אגוז – מה דינו של חוזה שלא הוגדר היטב בין הצדדים:

מהו דינו של חוזה שהצדדים לו לא הגדירו היטב את תנאיו? זוהי למעשה השאלה שבפנינו.

במקרה שבפנינו נכרת חוזה בין התובעת לנתבעת לשם בניית אתר אינטרנט אך מסתבר כי הצדדים לא הגדירו היטב את תנאיו ופרטיו של ההסכם ביניהם, מה שגרם בסופו של דבר לכישלון החוזה.

ההלכה במקרים כגון אלה היא כי הנזק שנגרם לשני הצדדים יתחלק ביניהם, אולם השאלה היא כיצד לחלק נזק זה, והתשובה היא תלוית הקשר. במקרה שבפנינו הגעתי למסקנה כי לאור התנאים והנסיבות, יש לקבוע כי 75% אחוז ייפול על התובעת ו 25% ייפול על הנתבעת.

והכל כפי שיפורט.

כריתת החוזה

הצדדים לא יכלו להציג בפניי חוזה מפורט שיהיה סביר בנסיבות העניין. כל שהוצג היה הצעת מחיר להקמת אתר אינטרנט "הנדון: הצעת מחיר להקמת אתר אינטרנט חנות דיגיטלית וקידום האתר במנועי החיפוש " (נספח א' בסיכומי התביעה הנושא את התאריך 1.12.2005).

בניית אתר האינטרנט קיבלה פחות מ – 20 שרות קצרות של ארבע חמש מילים בכל שורה. בין השירותים הכלולים היה למשל 2.א. "אפיון טכני" ו2.ב. "פיתוח תוכנה בהתאם לאפיון". אני מדגיש את הצמצום בנקודה זו משום שברור לכל מבין חלקי בתחום כי שתי נקודות האלה הן עיקריות ומשמעתיות לאתר אינטרנט. במיוחד כאשר ברור מאליו שהקונים שרצו לבנות את האתר לא בדיוק הבינו את שיכולים הם לבקש. אולם דבר לא נאמר מלבד מילים בודדות אלו. בקצרה, התובעים לא הבינו את המדיום, את מגבלותיו, ואת עלויותיו (שלא לדבר על הצד הטכני).

נוסיף גם כי חלק גדול מהצעת המחיר מדבר על אופטימיזציה של מנועי חיפוש. תחום זה של הוא חשוב ונכבד אבל אינני בטוח כי מנכ"ל התובעת הבין את התחום בזמנו ואינני בטוח כי הוא מבינו היטב עד להיום. אציין כי התובעת עוסקת בתחום ספציפי מאוד של יצור ושיווק כלי יהלום לתעשייה, ואינני בטוח שאופטימיזציה של מנועי חיפוש היא הדבר הנחוץ לה ביותר (אך נדגיש כי לא חויבה על כך ולא ביקשה זאת).

חובה לציין שהתובעת בחרה בנתבעת בין השאר (ואולי בעיקר) מפאת יחסים אישיים בין עובד בכיר של התובעת (מר דרור אברהם) לבין מנהל הפרויקטים של הנתבעת מר רמי גרשוני. אולי מסביר הדבר את חוסר הכתובים על ההסכמה, אך בוודאי לא תרם להבהרת היחסים שביניהם.

המהלכים אחרי כריתת החוזה

"החטא הקדמון" של החוזה הבלתי ברור המשיך אחר כך. הצדדים הציגו לי זה בזה וזה הודעות דואר אלקטרוני שונות ששלחו זה לזה. אלו עיקרם הצעות, טענות, בקשות, הבהרות, וכו'. ובסופו של דבר חל "פיצוץ" בין השניים וביום 23.12.2007 לערך שנתיים אחרי הצעת המחיר ניתקו אלו מאלו בקול רעש גדול.

עיינתי בקפידה בהודעות הדואר האלקטרוני השונות ובהתחשב במה ששמעתי מהצדדים ברור לי ונהיר לי שהקונה לא הבין בדיוק מה הוא רוצה, על מה הוא משלם, ומה אין זה פשוט ואולי בלתי אפשרי לעשות. ושוב כל זאת בשל הכשל הראשוני בזמן כריתת החוזה.

התביעה

כזכור מערכת היחסים המהוללת בין שני הצדדים נפסקה בדצמבר 2007. בדצמבר 2009, שנתיים אחר כך הוגשה התביעה שלפנינו. בקצרה, התובעת טענה כי הנתבעת איננה מומחית, איננה מבינה בתחום והתנהלה כנגד התובעת "בחוסר תום לב מוחלט ובחוסר מקצועיות" (סעיף 10 לכתב התביעה).

הנתבעת לעומת זאת, טענה כצפוי את ההפך הגמור, היא מומחית, מבינה ועשתה כל שניתן לטובת התובעת, לא רק זאת אלא שלטענת התובעת עבדה יותר שעות משתכננה והכל כדי לא להיקלע לחיכוכים עם התובעת. בסופו של דבר כאשר ראתה כי אין מנוס וכי התובעת ממשיכה להיטפל אליה נתנה את כל שהכינה לתובעת והציעה לה ללכת לחברה אחרת. כדברי בעל החברה "אנחנו על העבודה הזאת הפסדנו כסף ונתנו לו את הדיסק ביד ואמרנו לו שילך לחברת תוכנה אחרת" (פרוטוקול מיום 15.5.2011 עמ' 13 ש. 22-24).

המסקנות

כל שהיה לנו בתיק הוא תצהירים משלושה אנשים וכמה מסמכים לא מפורטים. התצהירים הם של מנהל התובעת, וכנגדו תצהירים של מנהל הנתבעת שהוא האיש העיסקי ואחיו שהוא האיש "היצירתי" (שתפקידו הרשמי הוא 'מנהל פרויקטים'). שוב, האיש העיקרי ש'שידך' את העיסקא איננו מופיע (מר דרור אברהם).

כבר עתה אציין כי אינני יכול לקבל את טענת התובעת כי הנתבעת איננה מומחית בתחום וכי השתמשה בטכנולוגיה פחותה ומיושנת. טענה מעין זאת יש להוכיח על ידי מומחים. לא הייתה כל חוות דעת מומחה ביד התובעת שתוכיח טענה זו. במיוחד אי אפשר לקבל טענה זו כאשר התובעת עצמה טוענת שאיננה מבינה בתחום. הרי אחת מטענותיה העיקריות כנגד הנתבעת היא שהנתבעת ניצלה את חוסר הבנתה בתחום. כיצד יכולה היא לטעון שגם הנתבעת איננה מבינה דבר וחצי דבר?